כמה שמענו על המשחק של ויליס ריד שעלה עם נקע, במופע מדהים לכבוש את המדיסון גרדו ולזכות במשחק -7 אחרי שהוא וחבריו שורפים את המגרש לאליפות הראשונה מתוך -2 של הניקרבוקס הלוא הם הניקס. הגיעה הזמן שנבחן את המשחק בכלים של 2014 ונראה כמה הוא באמת טוב בעיניים שלנו!
מהצד של הניקס חמישייה מהאגדות: וויליס ריד הלוחם הדגול , וולטר פרייזר הפימפ מהברונקס, ביל בראדלי הראשון, פול דה בושר.
מהצד של הלייקרס אלג'ין ביילור בפוסט, הסנטר הטוב בהיסטוריה על פי כמה מומחים צ'מברלין והלוגו ג'רי ווסט מספר 44.
הנה המשחק
בואו נבחן את הטקטיקות של הקבוצות:
את ההתקפה של הלייקרס יתחיל ג'רי ווסט שידע לכדרר רק ביד ימין, הוא יעביר את הכדור לצ'מברלין שיחזיק את הכדור בידיו הענקיות ויישחר זריקה שלא נראתה מאז.. תראו, היו לו ידיים כל כך גדולות שהכדור נראה אצלו כמו קלמנטינה ביד שלכם, והזריקה שלו נראית כמו פלואטר יד אחת… מגב היד … מאד משונה… וגם לא באחוזים משהו… לא משהו שיעבוד במשחק של היום. נחזור לווסט שנחשב לאחד הטובים ביותר, והאב טיפוס של הרכזים שיודעים למצוא את השחקנים במקום הנכון. שימו לב איך הוא מעדיף לכדרר רק ביד ימין! זה אולי עובד על ביל בראדלי או דה בושר אבל שוולטר פרייזר עליו הוא חוטף לו כדור אחרי כדור… אולי בגלל שבשנות ה-70 לא לימדו שבצד ימין מכדררים ביד ימין ובצד שמאל מעבירים ליד שמאל..
הגדולה של ווסט היה לדעת למצא את ביילור על הבלטה הנכונה. שזה קרה הנקודות היו בקופה!
שם המשחק בסוף שנות ה-60 זה ג'אמפרים! ועל המגרש היו כמה מהטובים ביותר. לליקרס היה את אלג'ין ביילור שהיה באנקר מחצי פינה שמאל וימין. ווסט ממול הסל הוציא את הג'מפר המושלם בייקום ואם זה לא עבד תמיד היה אפשר לתת את הכדור בכל מצב לצ'מברלין שמולו כולם היו גמדים קטנים והוא כבר היה מסדר את הפלואטר גב היד העקום שלו שמידי פעם גם היה נכנס. אבל כמה טובים היו הג'מפרים של הניקס באותו ערב? נסו 72% ! בסוף הרבע השלישי.
10 דקות לתוך המשחק התחלתי לזוז בחוסר נוחות.. משהו לא מסתדר מבחינה לוגית. בלייקרס משחק ענק מהעתיד גופו מלא שרירים וגובהו ראש וחצי מעל ויליס ריד (הסנטר של הניקס) שמו ויילט צ'מברליין. הוא כל כך גדול וחזק שהוא לוקח כל ריבאונד. הכל? לא ממש … שג'רי ווסט תקוע הוא מעביר לצ'מברליין את הכדור ואז צ'מברליין פשוט חייב לכדרר ואז להוציא את הפלואטר גב היד שהיא הזריקה המשונה שראיתי בחיי. שצ'מברלין זורק הוא לא מצליח לקחת את הריבאונד של עצמו … וגם, הניקס ממש לא פריארים. שהכדור יורד לריצפה משהו כבר נתלה עליו וצ'מברליין הזה לא מסוגל לקלוע זריקת עונשין גם אם חייו יהיו תלויים בזה. אתם נזכרים בסנטר דומיננטי אחר ששלט ברחבות אבל לא ידע לזרוק עונשין… עכשיו תנסו תסריט אחר… כל אחד א ח ר מהלייקרס זורק כדור ואם הוא לא נכנס צ'מברליין הענק ייתן לו נסיון נוסף , א ח ר י שהוא ייקח את הריבאונד . אתם שומעים אותי דופק את הראש במסך?
נעבור לניקס. בניגוד לליקרס שנהלו את ההתקפה בהליכה הניקס היו קבוצה הרבה הרבה הרבה יותר מאומנת. רד הולצמן האגדי היה המאמן שלהם. פרייזר או דה בושר מוליכים כדור מסירה לחצי פינה תזוזה פנימה והברשת השומר ואז יציאה החוצה לבלטה שלהם. שחקנים כמו דה בושר או ביל ברדלי פשוט לא החטיאו אם הם עמדו על המשבצת שלהם. בניגוד למשחק היום שהגארדים יבצעו דריב בשביל להגיע לליי אפ או דאנק. הגארדים בשנות ה-70 עשו דרייב של 2-3 צעדים בשביל להגיע לבלטה שלהם ולהוציא ג'אמפר! אבל, באיזה אחוזים הם הכניסו אותם!
בדקה ה-27 לוידאו וויליס ריד סוף סוף יוצא ואז החגיגה של ג'רי ווסט נגמרת. ריד אומנם הביא סיפור גבורה ואנרגיות נצחון לקבוצה של ניו יורק אבל בתכלס על המגרש הוא לא יכל היה לזוז וג'רי ווסט חגג עליו. אחרי שריד ייצא פרייזר יעבור לשמור על ווסט ויעניש את ווסט על הטכניקה הלקוייה שלו ב T.O. דייב דה בושר לא יחטיא ג'אמפר אחד עד הדקה ה-27. אבל איש המשחק הוא וולטר פרייזר גם במשחק של היום הוא היה מצליח. הקריאה שלו של שאר השחקנים פשוט רמה אחת מעל הדור של שנות ה-70 אני לא אתפלה עם הוא ההשראה של מג'יק שיגיע 10 שנים מאוחר יותר. פריזר הכניס 15 נקודות ברבע הראשון והניקס עלו ל 14+ . הרבה מאד בזכות משחק פשוט מחורבן של צ'מברלין.
עד סוף המשחק זה גרבז' ארוך אבל תנצלו את הזמן לראות את ברנטלי המחליף של ריד בזריקת עונשין שמתחילה בחצי קריעה מלכותית, אך היו זמנים!
יש לי פרק שלם על המשחק הזה בספרי "חיצים ובונבונים". עבורי זה כאילו הכל קרה אתמול!
תודה עידו.
יופי של סקירה היסטורית…
THX
במשחק ה-7 הזה וויליס ריד קלע את הסל הראשון במשחק – שהיה גם האחרון שלו. השפעתו היתה מינימלית, אבל השפעתו הפסיכולוגית – מקסימלית.
וולט פרייזר נתן אז אולי את משחק חייו עם 36 נק', 19 אסיסטים, ו-9 ריב'.
אחרי שראיתי את המשחק אני מבין למה הלייקרס לא נצחה את בוסטון בשנות ה-60. מי היה המאמן שלהם?
וויליס ריד קלע שניים בתחילת המשחק
נהדר עידו,כמו כן מגיע לדובי קצת נחת…
כבר תגובות? תראו את המשחק תראו את ויילט צ'מברליין, תראו את פרייזר מראה למג'יק את הדרך. קחו את הזמן…
אגב, זה פרוייקט נחמד לראות את כל הגדויילים עם ליקוי משחק . אני מפציר בזאת בשאר הכותבים לסקר ולנתח את הקלסיקות.
אני רואה עכשיו את מילוויקי של 71. קבוצה אדירה!
כתבה נהדרת, אתפנה למשחק עצמו מאוחר יותר, הדרך להעביר זמן מת בפגרה.
משחק מעולה, שתי קבוצות מצויינות. אם לפטריק יואינג בשנות ה 90 היו את דייב דה בושר ואת וולט פרייזר, או שחקנים ברמתם, לניקס היו עוד כמה אליפויות.
וילט צ'מברלין הראה את הדרך לשאק ודוויט, כדי להמשיך מסורת של סנטרים חסרי אינטליגנציה שמשחקים בלייקרס, וסליחה לקארים שבטעות הגיע לקבוצה הזו.
נתן קצת מצחיק שאתה אומר על שאקיל שהוא חסר אינטלגנציה ביחוד שהשחקן שאתה מעריץ מתבסס על אותו משחק בדיוק כמו שאקיל רק שהוא עושה את זה מעמדת הפורווד(רמז-כוח כוח ועוד פעם כוח),מה עוד ששאקיל היה סופר אינטלגנטי.לגבי הווארד אז זה בכלל מצחיק להגיד שהוא היה חלק מהלייקרס זה בדיוק כמו שתגיד שקארל מלון המשיך את המסורת של הפאור פורודים בלייקרס0לא רלוונטי
לגבי הווארד אתה צודק, לגבי שאק, אם היתה לו ראיית המשחק והשליטה של לברון בכדור, איזה שחקן הוא יכל להיות… חבל שבמקום לעבוד על יסודות, הוא עבד על פיתוח קריירת קולנוע, והאמת שזה לא שהוא לא אינטליגנטי, הוא שיחק ללא חכמת משחק.
אגב, כמה אתה שונא את לברון? אתה לא יכול לפרגן לו על חכמת וראיית משחק? על יכולת לנהל ולרכז את המהלכים של הקבוצה? אין בכלל מה להשוות בין סט הכישורים ששני השחקנים האלה הביאו למשחק.
ואגב חוסר אינטליגנציה, זה ממש מרגש ומביא לדמעות לשמוע את השדרים מחמיאים לניקס על משחק הקרבה, תחכום וניצול יתרונות יחסיים. לא יצא לי להכיר ניקס אינטליגנטית מאז שאני רואה כדורסל…
לפחות בשלושים השנים האחרונות לא הייתה ניקס אינטליגנטית כקבוצה. כשכבר היה קצת מוח בקבוצה העדפנו לשים אותו במקום אחד, אצל מארק ג'קסון כשריכז למשל או אצל פט ריילי על הספסל.
זה לא תמיד עבד, אבל לפחות היה ברור מי אשם.
עכשיו נזכרתי גם באנדרו ביינום…
קודם כל זה לא קשור למה שאני חושב על לברון,יש לו בהחלט ראית משחק אבל עדיין היתרון הענק שלו על כל אחד אחר נובע מהיתרון הפיסי שלו ועל כך שכמעט אין אף סמול ואתה יודע מה גם אין כמעט אף פאור שיכולים להתמודד איתו פיזית אחד על אחד.לגבי שאקיל לא מסכים,הייתה לו ראית משחק מעולה,לגבי החלק הראשון מסכים,אין ספק שאם הוא היה מחוייב למשחק ב100% ולא מתעסק בכל השטיות מסביב אז גם עמדמ מספר 5 בחמישיית כל הזמנים הייתה סגורה לחלוטין.דרך אגב אם כל החוסר מחוייבות שלו,מספיק שהוא היה קולע בקרוב ל70% מהעונשין אז הוא היה נכנס לויכוח של הסנטרים הגדולים ביותר
הוא שייך לויכוח. בטופ 5 שלי עם קארים, חאכים, ראסל וצ'מברליין. 6-10:הצ'יף, האדמירל, מוזס מאלון, אלונזו המלך, למבייר.
בהחלט שייך לסנטרים הגדולים, ואני לא יודע מי מהסנטרים ההאלה היה מצליח לשמור עליו אחד על אחד, ועדיין… פוטנציאל שלא לגמרי מומש.
שלא יהיה ספקות הוא בהחלט אחד בפה גדולים הל כל ה4 שרועי ציין היו יותר טובים ממנו שנתן אמנם שאקיל היה עדיין צעיר אבל האקים עשה לו בית ספר בגמר. מה שכן אם ניקח רק את ה3 שנים של אליפויות של הלייקרס אז הוא בהחלט היה הכי טוב שיש רק שזה היה ל3 שנים וזהו
חחח…..
רועי, הצחקת עם הצ'יף ומורנינג, למבייר? מה עישנת? אולי כריסטיאן לייטנר?
בתור התחלה, אלונזו מורנינג המלך חייב להיות שם. אחד הסנטרים ההגנתיים הטובים בתולדות הליגה. הצ'יף היה חלק מהפרונט קורט הטוב בהיסטוריה, ולמבייר היה בד אס עם יד מטורפת מרחוק, שאל את האשך. רק מוטומבו, דוהרטי, וולטון וסיקמה יכולים להכנס, והתלבטתי אם להוסיף את וולטון. אנחסלד גם היה גדול, אבל למבייר עדיף על כולם.
אחלה של פרה בתור אפריטיף . אני מקווה שיש מקום למספיק פרות על המנגל
למבייר ידע לקלוע רק ממקום אחד מטווח השלוש, וגם זה אחרי תרגיל בשבילו. אופציה רביעית-חמישית בהתקפה ומגן עם בעיות ניידות ויכולת מוגבלת להגן על הטבעת. מאד קשוח ופרובוקטור. הייתי לוקח את ביל קרטרייט לפניו.
הייתי נותן לך את קארטרייט לפני ליימביר, וכמוני90% מהפרימטים המפותחים עם יכולת שימוש בכלים.
רועי ויינברג – תתחיל להשתמש בעיניים שלך. תראה את הוידאו למעלה ותגיד לי מה דעתך על צ'מברליין.
טופ -5 אוליי בלהכנס לתחתונים של בנות אבל בכדורסל… אני לא חושב
החמישייה שלי: קארים, ביל וולטון, אלג'ואן, ראסל ורק אז שאקיל או מוזס מלון קשה לי להחליט.
כאן היה לו ערב מחורבן, אבל היו משחקים אחרים שהוא היה גדול בהם. אולי רק בזכות הגובה, אבל הוא היה הסטאר הראשון שקבוצה נבנתה סביבו, והראשון ששיחק בטריו של 3 סופרסטארים. לאיש יש השפעה ענקית על בניית הקבוצות היום. אני לא מזכיר את הממוצעים הלא ריאליים, אבל גם היום הוא היה באול אנ.בי.איי טים.
ראיתי גם את המשחק השביעי מול הסלטיקס וגם שם הוא היה מחורבן. הנה 2 משחקים קובעים והוא על הפנים בשניהם.
והסיבה זה יסודות: קליעה פשוט מצחיקה (צריך להגיד הטלת כדור) קליעות עונשין לא קיימת וצורך קיומי להוריד כדור.
תראה הסיבה שהוא כל כך גדול סטטיסטית זה שהוא שיחק מול גמדים ויכל לעשות מה שהוא רצה בשנים האלו. אבל כל זה נגמר שבאו קארים וריד שהיו בראש ורגל טובים ממנו.
ושוב אני מדבר על כדורסל לא על השכבת בחורות ששם הוא אלוף כדול.
איך וולטון בחמשייה שלך? וולטון היה שחקן עם פוטנציאל אדיר שהקריירה שלו נפגעה בגלל פציעות. אחד הסנטרים האינטילגנטיים ששיחקו ב-NBA. אבל קריירה של 10 עונות וס"כ 468 משחקי עונה רגילה ו-49 משחקי פלייאוף, ללא עונה של 20/10 היא לא קריירה של סנטר טופ 5.
אולי אתה צודק מבחינת מספרים אבל כשהוא כבר שיחק הוא היה מושלם.. בכל מקרה גיא, גם בפרה הזאת נטפל.
אני מסכים שבשיאו, וולטון היה שחקן אדיר. הבעייה שלו שב-NBA בעמדת הסנטר שחקו לאורך השנים כמה שחקנים אדירים (בניגוד לעמדת ה-SG) בכל מקרה אצלי וולטון טופ 10. הטופ 5 פשוט צפוף מידי.
עידו, נהדר!
פעם שנייה ביומיים שנתקלים פה בוויכוח על הגדולה של ווילט, וכנראה הכתב היחיד שמצא את הפתרון לה הוא ביל סימונס.
ממש מדגדג לי להכניס את הכתבה בספר שלו על ראסל vs ווילט, אבל לצערי האנגלית שלי מספיק טובה לקריאה, אבל לא לתרגום.
אם למישהו יש זמן וכוח לעבודת תרגום רצינית (27 עמודים), אשמח לתת לו אותה.
הבעייה של סימונס שהוא כתב את הספר בעודו מרכיב משקפיים עם עדשות בצבע ירוק תלתן. (ראסל לפני ג'אבר)
נכון. בעיקר בלטה הקינה על לן ביאס (החתיכה החסרה – בטח), אבל בכל זאת, זה ספר הכדורסל השלם והאיכותי שנכתב אי פעם.
אין ויכוח. הפרה של וילט צ'מברלין נשחט : )
וזאתי של ג'רי ווסט – גם כן …
אני מוכן לעבודת תרגום על ראסל נגד ווילט.
לעלות פה באחת התגובות את הכתבה המתורגמת לאחר שאני אסיים?
שמע, זה חתיכת משהו רציני.
אם אתה מוכן, דבר איתי ב eyal1sapir@gmail.com.
מוריה כמעט שכחתי – תענוג לקרוא! ואני אומר את זה בשיא האובייקטיביות ובשום פנים ואופן לא מ ממקום מושבי כאוהד ניקס
ניקס שחקו מדהים בזמנו. אין לי מושג למה הם היו מפסידים לבוסטון כי אם יד על הלב. הם היו הקבוצה של הדור החדש והדבר הכי קרוב לכדורסל של שנות ה-80.
אולי משהו יאיר את התעלומה …
עידו לגבי הזריקה של ווילט שראית במשחק.
ממה שאני יודע , ואם הדוק חושב אחרת אז הוא צודק , הזריקה הזאת של ווילט נקראת פינגר רול.
במהלך קריירת המשחק של ווילט צ'מברליין נחקקו די הרבה חוקים שמטרתם הייתה להקשות על ווילט.
במהלך המשחק הזה ראית הטבעה של שחקן כלשהו?
זה מכיוון שהייתה תקופה לא קטנה שנאסר על שחקנים להטביע.
בשביל להתמודד עם זה ווילט פיתח את הפינגר רול שזה הדבר הכי קרוב שהוא היה יכול לעשות להטבעה בתקופה זו.